האם קיים חשש כי חלוקת הרכוש תקים התנגדות מצד מי מבני המשפחה?
האם גיליתם כי חלוקת הרכוש בהתאם למנגנון החוק עלולה לחלק את רכושכם בניגוד לרצונכם?
האם לדעתך קיימת אפשרות כי חלוקת הרכוש ללא צוואה מפורטת ומנוסחת היטב תקים קונפליקט בין בני המשפחה?
אם עניתם תשובה חיובית לאחת מהשאלות – רצוי שתמשיכו לקרוא.
חוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע עבור כל אדם שהלך לעולמו ללא צוואה מנגנון ברירת מחדל של חלוקת הירושה. מנגנון זה גובר על כל הסכם שנעשה בימי חייו של המנוח, וללא צוואה שנערכה כדין, קיימת משמעות כמעט אפסית לכל ביטוי של רצונות המנוח במסמך אחר בעניין חלוקת רכושו לאחר הפטירה.
מדוע חשוב לערוך צוואה:
מסמך בעל מעמד: לצוואה מעמד עליון בבית המשפט, שכן השופט מתייחס ל"רצון המת" בכובד ראש ויעשה כל שביכולתו לשם חלוקת העיזבון בהתאם לרצון המנוח בצוואה ולתנאיו.
גמישות: הצוואה היא גמישה שכן הדין לא מגביל את רצונות המוריש בחלוקת עיזבונו בצוואה, ולכן אדם רשאי להציב תנאים שונים ומגוונים לחלוקת עזבונו כל אשר הם אינם נוגדים את תקנת הציבור והחוק. כמו כן, ניתן לבטל את הוראות הצוואה באמצעות השמדתה או עריכת צוואה מאוחרת.
סדר ובהירות: עשיית צוואה מבטיחה כי הירושה תחולק בהתאם לרצונו של המוריש ומקטינה משמעותית מלחמות עתידיות בין יורשים. הפועל היוצא הוא שצוואה היא בין המסמכים המשפטיים החשובים להם נדרש במהלך חיינו.
הבעת רגשות המוריש: הצוואה מאפשרת למוריש לבטא את רצונותיו ורגשותיו לגבי אופן חלוקת העיזבון ואת סיבות החלוקה באותה מתכונת.
מינוי אפוטרופוס לאחר פטירה: ככל שהמוריש מונה כאפוטרופוס על בן משפחה או משמש כאפוטרופוס על אחד מילדיו, צוואה מאפשרת להביע את רצון המוריש לעניין מינוי אפוטרופוס מחליף לאחר פטירתו, וכן לפרט את רצונו בהחלטות שונות כגון באיזה סוג של מוסד לימודי ילמד (דתי או חילוני), וכד'.
מועד כניסה לתוקף: כניסת צוואה לתוקף מתרחשת ביום חתימתה בפני שני עדים.
הפקדת הצוואה: במצבים בהם המצווה לא מעוניין לשתף את יורשיו בצוואתו, ניתן להפקידה בפני רשם הירושה.
שימוש בצוואה: הוצאת הצוואה אל הפועל מתרחשת לאחר פטירת המצווה, בפנייה לרשם הירושה להוצאת צו קיום צוואה שלאחר קבלתו הופכת הצוואה למסמך רשמי המאפשר את ביצוע הפעולות הנדרשות לחלוקת העיזבון.