כלל אצבע:
בטרם ניגש להוראות הקונקרטיות, יש ללמוד כי הכלל הוא שרק ענף אחד יורש. במילים אחרות כאשר קיימים יורש או יורשים בענף הראשון, הוא או הם יורשים את כל העיזבון. אולם במצב שבו אין יורשים בענף הראשון, עוברים לענף השני והם יורשים את כל העיזבון וכן הלאה.
חשוב לזכור, כאשר היה לנפטר בן זוג ביום מותו הוא יורש חלק בעיזבון ביחד עם מי מבין הענפים. אולם חלקם בירושה שונה מענף לענף.
ענף הראשון: ענף הצאצאים.
מתחלקים בעיזבון שווה בשווה.
ככל שאחד מבין הצאצאים נפטר בטרם המוריש, מי שיורש את חלקו הם צאצאיו.
כאשר למוריש בן זוג בשעת פטירתו, יורשים הצאצאים מחצית ובן הזוג יורש את המחצית הנותרת.
ככל שאין אף יורש לנפטר מהענף הראשון אזי עוברים לענף השני.
ענף השני: ענף הורי הנפטר וצאצאיהם.
מחצית לאב ומחצית לאם.
ככל שהורי הנפטר לא בין החיים, יורשים צאצאי ההורים שווה בשווה את העיזבון. כלומר, מחצית לצאצאי האב ומחצית לצאצאי האם.
כאשר למוריש בן זוג בשעת פטירתו, יורשים ההורים מחצית ובן הזוג יורש את המחצית הנותרת. ואילו כאשר הורי המוריש אינם בחיים, אזי יורשים צאצאי ההורים (אחיו של המוריש) שליש ובן הזוג יורש שני שליש מן העיזבון.
ככל שאין אף יורש לנפטר מהענף השני אזי עוברים לענף השלישי.
ענף השלישי: ענף הורי ההורים.
ארבעת הורי ההורים יורשים רבע כל אחד.
כאשר אחד מהורי ההורים אינם בין החיים, חלקו מתחלק בין צאצאיו שווה בשווה.
כאשר למוריש בן זוג בשעת פטירתו, יירש בן הזוג שני שליש ואילו הורי ההורים וצאצאיהם יורשים שליש.
תרחיש היעדר ענפים:
במקרה שבו אין בנמצא צאצאים או הורים או הורי הורים, יורש בן הזוג את מלוא הזכויות בדירה שבו התגורר יחד עם המנוח בשלוש השנים האחרונות לחייו, ובנוסף גם את המיטלטלין בדירת המגורים ואת רכב הנוסעים של המוריש.
ככל שלמוריש אין בן זוג וענפי יורשים – המדינה זכאית לרשת את עיזבונו.